חב' פילגרמז פלס הוטל י-ם בע"מ ואח' נ' חב' הגיחון בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובעת להגשת ראיות נוספות לאחר שתמה שמיעת הראיות. לאחר קבלת תגובת הנתבעת ותשובת התובעת אני מוצאת להורות על דחייתה.

בבסיס ההליך המשפטי מצויה הכוונה להתחקות אחר האמת על מנת שהכרעתו של בית המשפט תהא שלמה ונכונה ככל שניתן. לטענת התובעת הראיות הנוספות חיוניות לצורך ירידה לחקר האמת ובירור המחלוקות שבין הצדדים. ייתכן. עם זאת, אין אינטרס זה עומד בחלל הריק והוא ניצב לצד אינטרסים נוספים. בבוא בית המשפט לאזן בין אינטרסים מנוגדים הוא בוחן מגוון רב של רכיבים: מהותן של הראיות אותן מבקש צד לצרף, הרלוונטיות של הראיות הנוספות, תום ליבם של הצדדים, הסיבה לאותו מחדל באי הגשת התצהירים קודם למועד הגשת הבקשה ויכולתו של בעל הדין להגישם קודם לכן, השפעת מתן ההיתר לתיקון על ניהול ההליך ועל יכולתו של בית המשפט להכריע במחלוקות המונחות בפניו לגופן כמו גם אפשרות פסיקתן של הוצאות כדרך לאזן בין האינטרסים השונים. (ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזי נ' ציפורה בן נון פ"ד מו(3)738, וכן רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חב' נפט בע"מ (טרם פורסם).

ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח, נה(4) 577 דן בית המשפט העליון בשאלת הגשתן של ראיות נוספות לאחר שלב ההוכחות וקבע: "ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם 'כחבילה אחת', כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה".

הבאת ראיות נוספות הוגבלה לנסיבות, בהן היה מדובר בראייה בעלת חשיבות מכרעת ואילו במקרה דנא אינו עונה על התנאים האמורים. לבקשה לא צורף תצהיר, לא הובהר מדוע לא ניתן היה לבקש את הנתונים נשוא הבקשה כבר בשלב מוקדם יותר, בהליכים המקדמיים או לאחר תצהירי הנתבעת, מהם עלה כי הפסקת המים היתה לפרק זמן קצר יותר מהנטען על ידי התובעת ומשכך לא ניתן כל טעם מיוחד להגשתה לאחר שמיעת מכלול ראיות הצדדים. הראיות שנתבקשו לא ברור כלל מה מעמדן ולטענת הנתבעת כלל אין אפשרות להפיקן. משכך, גם משיקולי יעילות דיונית איני מוצאת להיעתר לבקשה.

אנו מצויים כעת בשלב שבו תמה שמיעת התובענה לאחר שמיעת ראיות הצדדים. אכן רבים הם המקרים בהם יימצא האיזון הנובע ממחדל זה או אחר של בעל דין, על דרך של פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד ואולם לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, מצאתי כי אין זה המקום לעשות כן.

בית המשפט העליון קבע לא אחת כי הגם שהפרוצדורה אינה "מיטת סדום". עם זאת, היא גם אינה בגדר פלסתר אשר יכול וימתח לכל כיוון ובכל מועד על פי רצונו של בעל דין זה או אחר. במקום שבו נשמעו ראיות הצדדים והבקשה אינה נותנת טעם של ממש לצירוף ראיות נוספות בשלב זה מעבר ל"מקצה שיפורים" לאחר חקירה נגדית, אני מורה כי דין הבקשה להידחות.

סיכומים בכתב מטעם התובעת יוגשו עד ליום 26.2.14. סיכומי הנתבעת – עד ליום 26.3.14. סיכומי תשובה – עד ליום 10.4.14.

הצדדים ימציאו את סיכומיהם לצד השני במישרין במועד הגשתם לתיק בית המשפט.

לעיון ביום 1.3.14.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: